Read Radio Benjamin by Walter Benjamin Lecia Rosenthal Jonathan Lutes Online

radio-benjamin

Walter Benjamin was fascinated by the impact of new technology on culture, an interest that extended beyond his renowned critical essays. From 1927 to ’33, he wrote and presented something in the region of eighty broadcasts using the new medium of radio. Radio Benjamin gathers the surviving transcripts, which appear here for the first time in English. This eclectic collectWalter Benjamin was fascinated by the impact of new technology on culture, an interest that extended beyond his renowned critical essays. From 1927 to ’33, he wrote and presented something in the region of eighty broadcasts using the new medium of radio. Radio Benjamin gathers the surviving transcripts, which appear here for the first time in English. This eclectic collection demonstrates the range of Benjamin’s thinking and his enthusiasm for popular sensibilities. His celebrated “Enlightenment for Children” youth programs, his plays, readings, book reviews, and fiction reveal Benjamin in a creative, rather than critical, mode. They flesh out ideas elucidated in his essays, some of which are also represented here, where they cover topics as varied as getting a raise and the history of natural disasters, subjects chosen for broad appeal and examined with passion and acuity.Delightful and incisive, this is Walter Benjamin channeling his sophisticated thinking to a wide audience, allowing us to benefit from a new voice for one of the twentieth century’s most respected thinkers....

Title : Radio Benjamin
Author :
Rating :
ISBN : 9781781685754
Format Type : Hardcover
Number of Pages : 424 Pages
Status : Available For Download
Last checked : 21 Minutes ago!

Radio Benjamin Reviews

  • Siv30
    2018-11-04 09:03

    רדיו בנימין כולל 6 הרצאות נפלאות ומרתקות לבני נוער שנשא המחבר בתוכנית הרדיו. הן עוסקות בנושאים מההיסטוריה ומאירות היבטים מרתקים בתרבות האנושית. רעידת האדמה שהתרחשה בליסבון, משפטי המכשפות, "מרמה בבולי דואר", הבסטיליה בית הכלא הממלכתי הישן של צרפת, כנופיות שודדים בגרמניה של פעם וההרצאה האחרונה חורבן הֶרקוּלָנֵאוּם ופּומפּיי. בכל הרצאה ניתן למצוא פרטים פיקנטים ומפתיעים שספק אם ידועים להדיוט. ההרצאות המרתקות ביותר בקובץ היו לדעתי על משפטי המכשפות, בולי הדואר והבסטיליה."כפי שילדים קטנים מאמינים למעשיות, כך האמינו רוב האנשים במכשפות. אבל ממש כפי שילדים, גם אם הם עוד פעוטות, אינם חיים את חייהם לפי המעשיות, כך גם האנשים באותן מאות שנים לא חשבו לשלב את האמונה במכשפות בחיי היומיום שלהם. הם הסתפקו בהתגוננות מפני המכשפות באמצעות סימן פשוט כמו פרסת ברזל מעל הדלת, לחש קסם, או איזו צלמית של קדוש שענדו על החזה מתחת לחולצה. כך היה בעולם העתיק, וכשהופיעה הנצרות, לא הרבה השתנה, על כל פנים לא לרעה. כי הנצרות יצאה נגד האמונה בכוחות הרשע. לפי תפיסתה, ישו ניצח את השטן, הוא ירד עד לשאול, ולחסידיו אין שום סיבה לחשוש מכוחות הרשע. זאת היתה, על כל פנים, האמונה הנוצרית העתיקה ביותר — מובן שגם אז היו בנמצא נשים ידועות לשמצה, אבל אלה היו בעיקר כוהנות דת, אלילות פגאניות, ולכוחות הכישוף שלהן לא יוחסה חשיבות רבה. בעצם, בעיקר ריחמו עליהן, על שהשטן טמטם אותן עד כדי כך שהן מייחסות לעצמן כוחות על־טבעיים."בהרצאה על משפטי המכשפות הוא מתאר את הפרקטיקה שהתפתחה החל משנת 1300 והגיעה בשיאה בשנות ה- 30 של המאה ה- 16 להרג המכשפות. הדבר קרה כאשר קרל החמישי הנהיג את ספר החוקים הפלילי החדש לעבירות חמורות. הספר נודע בשם "קרולינה" ובו נקבע כי העונש על כישוף הוא מוות בשריפה. הוצאת המכשפות להורג התפשטה כמו אש בשדה קוצים והפכה למגיפה עד כדי כך ששליטים מסויימים ראו את ארצותיהם הופכות לשממה ואסרו על משפטי מכשפות. במועד זה המאה ה- 17 החלו השליטים לאסור על משפטי מכשפות והתופעה מוגרה במהלך 100 שנים. ההרצאה הבאה "מרמה בבולי דואר" מרתקת לא רק מבחינת תיאור התפתחות הזיופים בבולי הדואר אלא גם מבחינת התפתחות תחביב איסוף הבולאות ותרומתו להתפתחות הזיופים בשל הכסף שהוא טומן בחובו עד כדי כך שמדינות אימצו את הבולים כמקור הכנסה:"יש קבוצה שלמה של מדינות קטנות שביקשו, חלקן כבר מזמן, לשפר את מצבן הפיננסי על ידי שליחת יד לכיסיהם של אספני הבולים. את גילוי מקור ההכנסה המיוחד הזה ניתן לייחס לתושב יצירתי של איי קוק. תושבי האיים האלה, 10,000 עד 12,000 במספר, היו עד לא מזמן קניבלים. עם הכלים ומוצרי הצריכה השונים של הציוויליזציה הגיעו אליהם גם בולים שהוזמנו מניו זילנד. אלה היו בולים פשוטים מאוד, מרוחים בדבק בצדם האחורי, שהציגו מסגרת פשוטה של אותיות דפוס. אף על פי כן גילו אספני בולים גדולים באמריקה ובאירופה עניין רב במהדורת הבולים הזאת, ושילמו עליה סכומים גדולים. איש לא נדהם יותר מתושבי איי קוק, שלפתע נפתח בפניהם מקור הכנסה קל ושופע כל כך. הם מיהרו להזמין סדרות בולים חדשות מאוסטרליה, שנבדלו מן הראשונות בצורתן ובצבען. סיפורים דומים ניתן לספר על מדינות רבות באמריקה הדרומית, במיוחד על פרגוואי, וכמוהן על הנסיכויות ההודיות הקטנות פָרידקוֹט, בנגל ובַּמרָה. לא פחות ערמומיים מהשליטים שביקשו לעשות כך עסקים היו לעתים האנשים הפרטיים, כמו אותו מהנדס שהתחייב לספק לגוואטמלה בחינם שני מיליון בולים חדשים ולא ביקש בתמורה דבר, מלבד כל סדרות הבולים הישנות שעדיין נמצאות בבית הדפוס הממשלתי. "ההרצאה על הבסטיליה, שבעת הפריצה אליה נמצאו בה רק 16 אסירים "עלובים" מביאה באופן חיי את אימת אותה התקופה, בה האסירים יכלו להיעצר באופן פתאומי,מבלי שיואשמו או ידעו במה נאשמו, ללא שניתנה להם שהות להתכונן למאסרם, באופן שזהותם של האסירים לא נחשפה לפני השומרים ואף לא אחד ידע שהם בכלל אסורים. אחד מהסיפורים בהם מתמקד המספר הוא "האיש במסכת הברזל" שכנראה היה מהאריסטוקרטיה ועד היום לא ידועה זהותו.״האסיר האלמוני, הלבוש תמיד מסכת פנים ממשי שחור, אותו אסיר שהביא אתו המושל לפני חמש שנים מאיי מרגריט, מת היום בסביבות השעה עשר, לאחר שחש אתמול ברע כשיצא מחדר האוכל, ובעצם בלי שחלה.״ כבר למחרת היום נקבר, והסגן ציין ביומנו בכתב ידו הנאה שהקבורה עלתה ארבעים פרנק. נוסף על כך ידוע לנו בוודאות שהגופה נקברה ללא ראש, שהראש נערף, בותר כדי להבטיח שלא יהיה אפשר לזהות את בעליו, וחלקיו נקברו במקומות שונים. כל כך גדול היה חששם של המלך ושל מושל הבסיטליה שמא יתברר מי היה האיש במסכת הברזל לאחר מותו, עד שניתנה פקודה לשרוף כל דבר שבא אתו במגע — לבנים, בגדים, מזרנים, מיטות וכיוצא בזה. קירות החדר שהוחזק בו קורצפו תחילה בקפדנות ואחר כך סוידו, ומידת הזהירות היתה רבה כל כך עד שאבני הקיר פורקו והוצאו ממקומן, שמא הטמין ביניהן האסיר פתק או סימן אחר שילמד על זהותו. המסכה שלו לא היתה מברזל, אף שזה הכינוי שדבק בה, אלא ממשי שחור במסגרת עשויה עצמות דג. היא היתה מהודקת מאחורי הראש במנעול חתום ובנויה כך שלא היה ביכולתו להסיר אותה, וגם מישהו אחר לא יכול לעשות זאת בלי מפתח. אבל הוא היה יכול לאכול עם המסכה בלי מאמץ מיוחד.לטעמי זה אחד הקבצים המשובחים שיצאו כאן בשנים האחרונות. המחבר מראה בקיאות בנושאים רבים ומגוונים ומעביר אותם בצורה מרתקת. יש לציין גם את התרגום המשובח של הראל קין ורק חבל לי רק שהוצאת תשע נשמות לא המשיכה במפעל תרגום הרצאות נוספות שהעביר.

  • Jamie Barringer (Ravenmount)
    2018-10-30 14:03

    I chose to read this book out of a deep-seated guilt that has remained with me ever since I left grad school and stopped reading scholarly books as a regular activity. Walter Benjamin was a theorist I heard of in several courses in grad school, and I was intrigued with what I heard of his work, though I had never read anything he wrote. So, I figured reading an advanced copy of this book (provided to me free in exchange for a fair review) would be worth doing. I was very pleasantly surprised by the first half of this book. The second half is a bit dry and while no doubt of great interest to scholars in German studies, history, media studies and other fields, was not highly entertaining. For the last 150-200 pages I did feel like I was reading an assigned book for a class, which is what I would expect given the nature of the book. The first half, however, was delightful, a selection of radio shows Walter Benjamin wrote out, essentially essays that would have guided the actual radio broadcasts like a script. These essays/shows cover a very broad range of topics and describe a version of Europe, and especially of Germany, that we don't quite get post-WW2. Walter Benjamin, a Jewish intellectual working in radio in the early 1930's, did not know about concentration camps, and did not have the weight of the knowledge of what the Nazi's were up to, let alone knowledge of the terrible chaos that would tear Europe apart shortly after these radio shows were created. For the modern reader, there are traces of interesting tension in some of Benjamin's choices of subject matter, but all quite subtle. He is talking about the vanishing art of puppeteers, the architecture of Berlin, and travels in Naples, among many other topics. There is a lot in these shows to interest the scholar, but in part because they were written for a youth audience these shows are also pleasant, easy reading that anyone outside academia could also enjoy. I read a few of these essays each night before bed, and they worked quite well for such a purpose. I would love to see them repackaged for the general public, actually. In the meantime, this is one book that academics might hang onto and read parts of to their kids once their research needs are satisfied. (I received my copy of this book free in exchange for a fair review.)

  • 'Izzat Radzi
    2018-11-07 07:05

    Just imagine how the listener, especially in this case Berlin (and German) children are exposed to the broad knowledge of the world by listening to a 20-30 minutes radio broadcast.Of course, the next book one would like to continue from this specific surviving Benjamin work is Walter Benjamin for Children: An Essay on his Radio Years.

  • mahatma anto
    2018-10-20 06:12

    yang pertama-tama menarik saya adalah bagaimana catatan-catatan WB tentang radio dan materi siaran yang ia bikin itu didudukkan dalam situasinya.ini dilakukan dengan baik oleh pemberi kata pengantar buku ini.lecia rosenthal memuaskan saya dengan pengantar yang bagus.di masanya, WB memang terpesona oleh alat komunikasi satu arah yang bernama radio. suatu alat yang mampu menyembunyikan sumbernya, tapi mampu memancarkan suaranya kemana-mana berlipat ganda. alat yang memancarkan suara ke mana-mana sampek ujung dunia ini dikasih nama radio: yang memancar dari suatu sumber.ini direnungi oleh WB dan renungannya jauh ke depan, ke masa kita ketika saya membacanya via ebook yang saya download gratisan. hal yang merupakan kelanjutan dari renungan WB adalah: bahwa cara kita berkomunikasi akan diubah oleh kemajuan teknologinya. mirip yang dia pikirkan mengenai produksi karya seni di masa ketika pelipatgandaan karya itu dimungkinkan dengan mudah.kebanyakan, atau porsi terbesar, isi buku ini adalah tulisan-tulisan WB mengenai berlin. tempat ia tinggal masa itu. tentang dialek orang berlin, tentang jalanan dan pasar di berlin, tentang gedung kesenian berlin...kesemuanya ada empat bab.---stop doloo---

  • Steven
    2018-11-05 07:25

    This has been such a fantastic and enjoyable read.As the title implies, it is a collection of works (short stories, radio plays, lessons for children, etc.) that were either broadcast on the radio, produced for it and never broadcast or theoretical essays written about the phenomenon of radio in the early twentieth century Germany and its implications. These vary in length and topic, but none are long, which makes for a quite fun and light read. They deal with a variety of themes, from life in Germany/Berlin, to fantasy-like plays going through literary theory, commentaries on history (like the destruction of Pompeii), places (Naples, the Berlin markets), sociopolitical realities (the Prohibition in the US, the Witch Trials, housing crisis) to even some German folk/fairy tales.I already had a healthy interest in Benjamin's life's work and this volume has only reaffirmed it. I'll be revisiting this book again and again in years to come.

  • Marie-pierre Stien
    2018-11-08 13:27

    I purchased this book after reading the review in the March 2015 issue of Harper's Magazine. Being of French descent, I know very little of pre-war German culture. The little I learned as a child was at best dismissive and at worst highly pejorative.Benjamin's essays provide a delightful basis for exploration. Aimed at children, the essays cover a wide range of topic and never fail to lead to unexpected places. The essay on Toys led me to read about Tinche and then Faust. The one about Berlin dialect made me look deeper into the distinction between Berlin and the rest of Germany.The language can be a bit old fashioned and many of the jokes are lost on me but the book is vast treasure hunt that should not be missed.